"וינוחו בשלום על משכבם"

280 אוטובוסים עירוניים בעלי תקן יורו 2 ויורו 3 יועברו השנה ל"בית העלמין" לאוטובוסים בנתניה במסגרת תכנית חידוש צי הרכב באגד. חלקם ימכרו לחו"ל וחלקם יפורקו כדי לשמש את מאגר חלקי החילוף של מוסכי אגד לאחר שיעברו שיפוץ ושיקום. מי קובע את גורלם של האוטובוסים ואיך הוא נקבע - תוכלו לקרוא בראיון שערכנו עם יוסי כהן - ה"ברמן" של אגד שמחליט מתי "לסגור את צינור הדלק" של האוטובוסים הללו.

מאת בני ברק | צילומים: צביקה וינשטוק ודני גולדשמידט

"....וינוחו בשלום על משכבם ... ויעמדו לגורלם לקץ הימין.."  פסוקים אלה מתפילת "אל מלא רחמים" עלו בראשי כאשר עמדתי נפעם ב"בבית העלמין" לאוטובוסים במוסך אגד בנתניה, מביט בעצב בעשרות הרבות של האוטובוסים שניצבים שורות שורות בציפייה שאולי מישהו ייזכר בהם ויאפשר להם, למרות גילם המופלג לתרום עדיין משהו למשק התחבורה בארץ או בחו"ל... ואם לא - אז לפחות לתרום "איברים" לאוטובוסים צעירים יותר שחלק ממערכותיהם כשלו או שנפגעו בתאונות ואותה תרומת איברים יכולה להצילם מכליה...

השנה יקלטו בתי העלמין בנתניה ובמוסך אחיסמך 280 אוטובוסים נוספים שיצאו משרות. רובם אוטובוסים עירוניים מתוצרת "מאן" שמסיימים את שרותם אם משום שהם אינם עונים כבר לתקני זיהום האוויר המתקדמים הנדרשים מהאוטובוסים כיום (הם בעלי תקן יורו 3) או שהגיעו לפרקם בגלל גיל השרות המרבי שהוקצב לאוטובוסים ציבוריים על ידי קרן ההצטיידות - 15 שנה.

הלב נצבט - אבל חייבים להתחדש

ל"ברמן" של האוטובוסים של אגד, קוראים יוסי כהן. הוא האיש שאחראי בתוקף תפקידו כמנהל המחלקות הטכניות של אגד ל"סגירת צינור הדלק" של האוטובוסים הללו. תפקיד לא קל לפעמים למי שנקשר במהלך שנות שירותו הארוכות באגד לאוטובוס זה או אחר או לדגמים מסויימים שיוצאים מהשרות. "הלב נצבט לפעמים", מודה יוסי. "אבל ככה זה בחיים דור הולך ודור בא ואגד הולכת ומתקדמת, ומחדשת את צי האוטובוסים שלה שמשרתים את ציבור הנוסעים", הוא אומר. אז כדי שלא תחשבו שיוסי כהן קוצב חיים לכל אוטובוס כרצונו - הוא מסביר:

"אורך החיים של האוטובוסים באגד נקבע לפי כללים שקבעה קרן ההצטיידות. הסדרי המימון לרכישת האוטובוסים החדשים הם שמכתיבים את משך חיי האוטובוסים. עד לאחרונה משך החיים של האוטובוסים עמד על 15 שנה או יותר. אבל ברוב המקרים לא היה בכך טעם שכן הארכת השרות היתה כרוכה בדרך כלל בעלות גבוהה של התחזוקה כאשר מנגד קרן ההצטיידות מכירה בהשבתה כבר אחרי 15 שנה ומאפשרת רכישת אוטובוסים חדשים במקום אלה שיוצאים משרות. אם רוצים להמשיך ולהפעיל בשרות אוטובוס שהגיע לפרקו והשלים 15 שנות שרות חייבים להעביר לו שני טסטים בשנה. ומאחר שמדובר באוטובוסים ישנים שרובם כבר דרשו "תשומת לב" מיוחדת בכמות הטיפולים והתיקונים - השתדלנו מאוד בכל השנים לא להגיע למצב כזה והעדפנו להשבית אותם קודם. המשך התפעול שלהם הוכיח עצמו כלא כלכלי לעומת רכישת אוטובוסים חדשים באמצעות הסיוע של קרן ההצטיידות".

יצואני אוטובוסים...

כדי לקבל החלטה מושכלת על השבתת האוטובוסים ממשיך ומספר יוסי כהן, וכדי שהוא לא יהיה ה"ברמן" היחיד שסוגר את צינור הדלק- הוקמה באגד "ועדת השבתות" המורכבת מנציגים של כל מי שעוסק בתחום הרכש והתפעול של האוטובוסים: אגף התנועה, המשק, ונציג של מש"ר (מרכז שליטת רכב). בפני הוועדה הזו מובאים אחד אחד האוטובוסים המיועדים לגריטה. חברי הוועדה שבפניהם מונח ה"רזומה" ("תולדות החיים") של כל אוטובוס כזה - מחליטים יחד אם יש מקום להשבית את האוטובוס, ואם כן- מה עושים "בגופה": העדיפות הראשונה כמובן היא למכור את האוטובוס כמות שהוא לסוחרים שמתחייבים להוציא אותו מהארץ.

"בעבר, מכרנו אוטובוסים רבים לרוסיה, רומניה, בורמה ולאפריקה" - מספר יוסי. לרוסיה מכרנו בזמנו כ-600 אוטובוסים מדגם מרצדס 303 שיצאו משירות ולרומניה כמות גדולה של ליילנדים. היו גם אוטובוסים רבים שיצאו אצלנו משירות אבל שיפצנו אותם ומכרנו אותם לחברות בנות שלנו בבולגריה ובפולין. אלה היו דגמי מרצדס 405, מפרקיות ודגמי וולוו בין עירוני.  השיפוץ כלל החלפת ריפודים צביעה והחלפת רכיבים מכניים כך שהאוטובוסים היו במצב נסיעה ונראו טוב.. לא אחת הצליחו אנשי אגד שטיילו במדינות הללו לזהות את האוטובוסים שהם נהגו בהם כאן בישראל- מפגש מרגש...

אבל היצוא הזה לכל מדינות מזרח אירופה פסק משום שהן אימצו את תקנות זיהום האוויר של מדינות מערב אירופה ואת האוטובוסים המיושנים לא ניתן היה להכניס עוד לאותן מדינות. כיום, האוטובוסים שנמצאים כשירים לכך- נמכרים בעיקר לירדן באמצעות סוחרים שמתמחים בכך. אגד מפרסמת מכרזים למכירת האוטובוסים הללו באמצעות חטיבת הרכש. לעיתים מתקבלת החלטה גם על השבתת אוטובוסים שטרם הגיעו לפרקם אבל הפכו לנטל תחזוקתי. במקרים כאלה יש צורך לקבל גם אישור של קרן ההצטיידות כדי שאפשר יהיה לקבל מימון לרכישת אוטובוס חדש במקום זה שיוצא ל"גמלה מוקדמת".

חלק קטן מאוד מהאוטובוסים המושבתים נמכרים גם לשוק המקומי, אבל מי שרוכש אותם מתחייב לשנות את יעודם כך שאסור יהיה להחזירם לכביש כאוטובוסים שרשאים להסיע נוסעים אלא רק כמשאית או קראוון המשמש לעיתים כמחסן או מחסן נייד בשטחים חקלאיים.

מלאי החרום של ליילנד

בשנים עברו בתקופת הליילנדים, החזיק אגד מלאי של אוטובוסים שיצאו משימוש רגיל. הם הוחזקו במגרשים של אגד במחסום ארז ובנתיב העשרה כעתודה להסעת חיילים בעת חירום. אבל לאחר תקופה התברר שמשרד הביטחון אינו מוכן לשאת בעלות האחזקה של האוטובוסים הללו ואמר שאין לו צורך בהם, ואז הוחלט למכור אותם.

ההחלטה להחזיק את האוטובוסים הללו כעתודה למקרה חרום התקבלה משום שהם היו פשוטים לאחזקה ולתיקונים והתבססו על קפיצי עלים ומירווח גחון גבוה יחסית מה שאפשר להיכנס אתם לשטחים לא סלולים ובעת חירום- לעשות בהם שימוש להסעות חיילים לשטחי כינוס והערכות או לימחים - מבלי לפגוע בשרות לציבור הרחב שאותו ימשיכו לשרת המרצדסים המעודנים יותר שנכנסו אז לשרות. אבל מהר מאוד התברר שדווקא המרצדסים עם כריות האויר והאפשרות להגביה אותם ב-8 ס"מ הם יציבים ויעילים יותר גם בתנועה בדרכים לא סלולות, כך שהליילנדים הפכו למיותרים.

בכל מקרה כל האוטובוסים המיועדים להשבתה עוברים טרם הכרזתם כ"מתים" תהליך "טהרה": הם נכנסים למוסכים האורגניים שלהם, שם טופלו במרוצת שנות שרותם באגד כדי לעבור שלב ראשון של פרוק. כאן "מקלפים" מהם את הצמיגים, במידה שהם עדיין ראויים לשימוש, ומרכיבים להם "צמיגי עמידה" (צמיגים שנפסלו לשימוש רגיל), בנוסף מפרקים מהם את מכשירי הכרטוס, את מערכת הנצ"ר (ניהול ציי רכב), את הנתב של הרשת האלחוטית, שואבים ממיכל הדלק את הסולר ומשאירים רק כמות קטנה שתספיק לנייד אותם במידת הצורך בתוך המתחם.

תרומת איברים

השלב הבא הוא שלב המיון - איזה מבין האוטובוסים הללו ילך לפרוק וחלקיו יתרמו להשתלה באוטובוסים אחרים ואילו מבין האוטובוסים ימכרו כגרוטאות לסוחרי מתכת. ההחלטה על גורלם הסופי של האוטובוסים האלה נתונה בידי מחלקת הלוגיסטיקה שמכירה את צרכי מפעל השיפוץ והמוסכים ובהתאם לכך מחליטה על גורל האוטובוסים. כך למשל אוטובוס שנפגע בתאונה חזיתית והושבת יישאר בבית העלמין לאוטובוסים בנתניה, כאן גם יפרקו ממנו את המנוע ותיבת ההילוכים שלא נפגעו בתאונה והם יועברו למפעל השיפוץ לבדיקה ולתיקון ויצטרפו לחלקי החילוף שנועדו לתיקון אוטובוסים פעילים. "המחיר שניתן לקבל במכרזים עבור מכירת אוטובוס כזה לסוחרים הוא לעיתים נמוך ממחירו של המנוע או תיבת ההילוכים שאנו מפרקים ממנו ומתקינים באוטובוס אחר"- אומר יוסי כהן, "לכן במקרים רבים אנו נותנים עדיפות לצרכים שלנו שכן בעסקות האלה – השלם שווה פחות מסך כל חלקיו".

חלקים אחרים יועברו למפעל הפניאומטיקה בצפון ויוחזרו גם הם לכשירות. מה שלא נצרך על ידי אגד כולל חלקי מרכב יימכר לסוחר מתכות לפי משקל ואלה יבצעו פרוק משני להפרדת סוגי המתכות- ברזל, אלומיניום ונחושת שילכו להתכה.
כך למשל מבין 280 האוטובוסים של מאן שייגרטו השנה סומנו כבר 50 אוטובוסים על ידי אנשי הלוגיסטיקה כמיועדים לפרוק לשם שימוש בחלקיהם כחלפים למוסכים שלנו, חלקי מרכב מועברים למשל"צ שם יש פועלת מחלקה שמתמחה בתיקון אוטובוסים אחרי תאונות. ואילו 200 האוטובוסים האחרים מיועדים להימכר לסוחרים לאחר שיעברו פרוק ראשוני. ההערכה היא שרובם ימכרו לירדן.

כל הרישיונות של האוטובוסים שהוחלט על השבתתם- מופקדים במשרד התחבורה, אלה שנמכרים בסופו של דבר לחו"ל- מקבלים אישור יצוא ממשרד התחבורה. אלה שנותרים בארץ- חייבים לעבור שינוי יעוד, אם יש כוונה של הרוכשים להפעיל אותם בארץ.

יוצאים מהכלל הם אוטובוסים של "אגד הסעים". אלה הם אוטובוסים ששמשו להסעת תלמידים במסגרת הסכם שבין אגד הסעים ומשרד החינוך. ההסכם הזה אוסר להסיע תלמידים באוטובוסים שגילם עולה על 10 שנים ולפיכך האוטובוסים הללו יוצאים משרות בגיל צעיר יותר והם מועברים לשמש להסעות חיילים עד שיגיעו גם הם למנוחת עולמים. לעיתים הם נמכרים לחברות פרטיות.

תחיית המתים - הסבה לרכבי גרירה

יוסי כהן יודע לספר גם על מקרים של "תחיית המתים" לאוטובוסים בודדים שנשלחו להשבתה אבל חזרו לכביש באדרת חדשה. "אחרי שהליילנדים יצאו משרות באגד, חיפשנו חלופה לכלי רכב שיוכלו לשמש סדנאות ניידות וגררים"- הוא מספר. "נשמעו קולות באגד שאמרו שניתן להסתפק בטנדרים או בקומנדקרים. אבל מהר מאוד התברר שלטנדרים ולקומנדקרים אין די כח לגרור אוטובוסים. היתה גם בעיה חוקית להתקין בהם וו גרירה.

ואז ביקשתי אישור לקבל אחד מהאוטובוסים המושבתים מדגם מרצדס 303 כדי להסב אותו לגרר. קיבלתי אישור לקחת אוטובוס שהושבת עקב תאונה ולבנות עליו את הגרר אבל הזהירו אותי מראש שהכנסתו לשימוש תפעולי מותנה בכך: שהוא יאושר על ידי הטכניון"- מספר כהן, שלא נבהל מהתנאי שהוצב לו.

"השלמתי את בניית הגרר לפי הנחיות החיזוק שקיבלתי מהטכניון. בחנתי אותו בעליות של פרויד בחיפה. הוא הצליח לטפס עם אוטובוס שגרר, במהירות של 45 – 50 קמ"ש (הליילנד בקושי טיפס שם במהירות של 25 קמ"ש). לקחתי אותו לכביש המפותל ביפה נוף- והוא הצליח לקחת את הסיבובים החדים במכה אחת. עם הליילנד נדרשנו לקחת את הסיבוב בשני מקצים שכן קוטר הסיבוב שלו היה קטן יותר. במבחן הסופי לקחתי אותו לכביש משובש – הכביש שבין עיבלין למורשת. לגרר הוצמד מד מאמץ והוא גרר אוטובוס קומתיים. באמצע העלייה עצרנו אותו, והוכחנו שהוא מסוגל לזנק גם בעליה עם הרכב הנגרר בלי בעיות.. מאז בנו באגד 23 גררי-סדנא כאלה על אוטובוסים מושבתים, כאשר שלשה מהם נבנו כממוגני ירי, מה שחסך לאגד הרבה כסף שהיה נדרש לרכישת גררים חדשים" - אומר יוסי.

"כשהמרצדס 303 התיישן התחלתי לחפש לו חלופה. הוולוו B12 נמצא מתאים בזכות תיבת ההילוכים שלו שאפשרה ניצול יעיל של מומנט המנוע. מאז בנינו כבר 6 גררים כאלה ונמשיך לבנות נוספים כמטרה להחליף את הגררים הישנים". ללמדכם שעם רצון ויוזמה - עדיין יכולה להתקיים אמרתה של שרה אמנו, כשבישרו לה שהיא עתידה ללדת את יצחק: "אחרי בלותי- היתה לי עדנה..."

אז לא צריך להתייחס ל"ערימת הגרוטאות" כפי שרבים באגד קוראים למאגר הזה של האוטובוסים כבית עלמין לאוטובוסים אלא כמקור נוסף להכנסה וחסכון לאגודה, אם מוכנים להשקיע מעט חשבה ויוזמה"- מסכם יוסי כהן כשהוא שולח מבט אוהב לעבר האוטובוסים שממתינים לגורלם במוסך בנתניה.

מתי מחליטים להשבית אוטובוס?

נוהל ההשבתה באגד קובע כי אוטובוסים יכנסו לרשימת המיועדים להשבתה במקרים הבאים:
  • בדרך כלל כשהאוטובוס הגיע לגיל מעל 15 שנה ועליו לעבור 2 טסטים בשנה (אוטובוס מיושן) כדי לחדש את רישיונו. עד לאחרונה היו אוטובוסים ששרתו גם לאחר גיל זה שנות שרות אבל רוב האוטובוסים יוצאים משרות כבר בגיל 15 שנה זאת במסגרת הסכם עם קרן ההצטיידות.
  • אוטובוסים שבהם מתגלות תקלות במנוע או בתיבת ההילוכים שאינן ניתנות לתיקון בעלות סבירה. במקרים כאלה פקחים של המחלקה הטכנית בודקים את האוטובוס ומגישים דו"ח על מצבו ועל הכדאיות לבצע בו את התיקונים הנדרשים. ההחלטה נבדקת על ידי וועדת ההשבתות. אם זו מחליטה על השבתה- מופנית בקשה לקרן ההצטיידות לאשר את ההשבתה. עם קבלת האישור - האוטובוס מושבת.
  • אוטובוסים שעברו תאונות קשות שאינו מצדיקות את תיקונם מועברים בהתאם לדוחות השמאים להשבתה ופרוק.
  • בהתאם לתקנות החדשות שקבע משרד התחבורה במסגרת נוהל ההצטיידות אורך החיים של אוטובוס בשרות הציבורי יקוצר ל-10 שנים או 850 אלף ק"מ לפי המוקדם יותר. בנוסף – כבר לאחר 6 שנות שרות יחויבו חברות התחבורה הציבורית להעביר "ריענון" לאוטובוסים שיכלול תיקוני מרכב וצביעה מחדש, החלפת ריפודים וכל מה שנדרש כדי לשוות לאוטובוס מראה חדש ככל האפשר.

מספרים מחכימים

  • כמות האוטובוסים הנעים על כבישי הארץ : 20,200 (כולל אוטובוסים פרטייים).
  • הגידול במספר האוטובוסים באחוזים בשנת 2016 - 7.6 אחוזים.
  • אוטובוס עירוני באגד עובר כ-60 אלף ק"מ בשנה בממוצע. אוטובוס בינעירוני עושה קילומטרז' כפול בשנה- מעל 120 אלף ק"מ.
  • השחיקה של מערכות המנוע, תיבת ההילוכים והבלמים - גבוהה יותר באוטובוסים העירוניים בגלל אופי עבדותם.
  • מספר הנוסעים באוטובוסים העירוניים והבינעירוניים כמעט זהה עם יתרון קל לעירוניים.
  • הגיל הממוצע של האוטובוסים בישראל עמד בסוף 2016 על 5.5 שנים לעומת גיל ממוצע של 6.8 שנים - של כל כלי הרכב במדינה.
  • אין כיום בשרות התחבורה הציבורית אוטובוסים שגילם מעל 15 שנה.
  • גיל האוטובוסים הממוגנים גבוה יחסית ונע בממוצע בין 12 – 15 שנה.
  • ערכו הממוצע של אוטובוס שהושבת נע בין 5,000 – 10,000 ש"ח.