מי אנחנו?

לפני קום המדינה פעלו בארץ ישראל מספר קואופרטיבים לתחבורה ציבורית. ביוזמת שר התחבורה הראשון דוד רמז, התמזגו הקואופרטיבים האלה בשנת 1951 ויצרו את המונופול של אגד. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הצבא הבריטי מכניע את הצבא הטורקי ומקבל מנדט לשלוט בארץ ישראל. עודפי המשאיות של הצבא הבריטי עומדים למכירה, וצעירים מהיישוב היהודי המתחדש משוחררי הצבא הבריטי שלמדו במסגרת השירות לנהוג ב"אוטומוביל" רכשו משאיות מעודפי הצבא, קבעו מושבים בארגזיהן והסיעו נוסעים בתשלום. כך נולדו האוטובוסים הראשונים.

07-12-2016
הייתה זו פריצת דרך בתחבורה הציבורית של שנות ה 20 של המאה הקודמת, שעד אז - התבססה על שירותי ההסעות של הדיליז'נסים העגלונים. האוטובוסים החדשים שימשו גם להובלת עיתונים, דואר ואספקת מזון טרי. הם היו יוצאים לדרך לא על פי לוח זמנים, אלא רק כאשר היו מתמלאים בנוסעים, דבר שגרם לפעמים להמתנות ממושכות. ה"אוטובוסים" היו יוצאים לדרך לפי תור, ולא פעם רבו ביניהם הנהגים על קהל הנוסעים. עד שהחליטו להעסיק אדם שיפקח על התור.

הנהגים נאלצו להתמודד עם דרכים משובשות והתקפות של כנופיות ערבים, וגם להתחרות במחירים הזולים שגבו המסיעים הערבים. המציאות הזו הובילה את הנהגים למסקנה שעליהם להקים שותפויות ולהתאחד. בתחילה הם התאגדו לקבוצות קטנות, ובהמשך לקבוצות גדולות יותר. מאוחר יותר נולדו הקואופרטיבים, שגם הם המשיכו בתהליכי המיזוג.

בשנת 1924 נוסדו ארבע חברות לתחבורה ציבורית: "הנץ", "הנגב", "נהגי נס ציונה" ו"חבר". חלקן התחרו זו בזו על אותם קווים. התחרות גלשה לא פעם לוויכוחים ואף לאלימות. לא פעם פיזרו הנהגים מסמרים מתחת לגלגלי המתחרים. לאחר 5 שנים של תחרות סוערת, בשנת 1929 , הגיעו מנהיגי הנהגים למסקנה כי יש לאחד כוחות והקימו את הקואופרטיב הראשון שנקרא "יהודה". לאחר זמן קצר קם קואופרטיב "הדרום", ובמשך שנתיים הם התחרו ביניהם ובנהגים הפרטיים, עד שבשנת 1931 הם התמזגו לקואופרטיב "דרום יהודה". בשנה זו קם בירושלים קואופרטיב "המקשר". בחיפה פעלו אז קבוצות נהגים כמו "חבר", "הר הכרמל", "בת גלים" ו"נוה שאנן". על התחבורה מחיפה ליישובי הצפון התחרו "הקשר", "זיפזיף" וקבוצה נוספת. במרכז הארץ פעלו קבוצות נוספות "המהיר", "הגה", "התאחדות הנהגים" ו"קדימה" שהחליטו בשנת 1933 להתאחד לגוף אחד. המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, נתן לגוף הזה את השם "אגד".

בראשית דרכה מנתה אגד 963 חברים ו 20 נהגים שכירים, שהפעילו 338 אוטובוסים -בקווים קבועים בין תל אביב, ירושלים וחיפה. במקביל להקמת "אגד" במרכז הארץ, התאחדו קבוצות קטנות של נהגים בצפון ויצרו את קואופרטיב "השחר" (שירותי חיפה רבתי). הקואופרטיב העירוני של תל אביב, "המעביר", התאחד עם "איחוד רגב" ויצר את "דן". באותם ימים אגד סיפק שירותים גם לארצות השכנות : לבנון, סוריה, עיראק, עבר הירדן ומצרים. כשפרצה מלחמת העולם השנייה זכה אגד במכרז להספקת אוטובוסים לצבא הבריטי. כל הקואופרטיבים בארץ חויבו לספק לאגד אוטובוסים לצורך המאמץ המלחמתי. הנסיעות התבצעו בכל חלקי הארץ ועד ביירות ובגדד.

עד תום המנדט הבריטי ב 1948 מוזגו לאגד כ 20 קבוצות ומתחרים בודדים. במלחמת השחרור שולבו אוטובוסים משוריינים של אגד בשיירות האספקה והתגבורת שעברו דרך שער הגיא לירושלים הנצורה. שנה לאחר קום המדינה, הציע שר התחבורה הראשון, דוד רמז, לאחד את התחבורה הציבורית בקואופרטיב ארצי אחד. הנושא נדון בישיבות רבות ובאסיפות חברים סוערות. לבסוף, ב 1 בנובמבר 1951 התמזגו הקואופרטיבים של המרכז(אגד), הצפון (השחר)והדרום (דרום יהודה) לקואופרטיב שנקרא אש"ד (ראשי התיבות של שלושת הקואופרטיבים).

לאחר מספר חודשים החליטה הנהלת הקואופרטיב לשוב לשם שנתן ביאליק אגד. בכל המלחמות (מבצע "קדש" בשנת 1956 , מלחמת ששת הימים ב 1967 ומלחמת יום הכיפורים ב 1973 , מלחמת שלום הגליל 1982, מבצע ההתנתקות מחבל עזה , מבצע ענבי זעם ומלחמת לבנון השנייה ב 2006) נרתמו נהגי אגד למאמץ המלחמתי. ממרגלות החרמון ועד הקילומטר ה 101 בדרך לקהיר שימשו האוטובוסים של אגד - כנושאי גייסות, אמבולנסים, רכבי אספקה ופיקוד, ורכבים להסעת השבויים המצרים והסורים. האוטובוסים של תקופה זו, ה"טייגרים", הוכיחו כי הם נעים בשדה הפתוח ובחולות לא פחות טוב מאשר על הכביש.

כשישה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים הושלמה שרשרת האיחודים, שאפיינה את הקמתו ופיתוחו של אגד, כאשר הקואופרטיב הירושלמי הוותיק "המקשר" התמזג לתוך אגד. עם שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים וחידוש קווי התחבורה אליה, נתקבל באגד מכתב מנוסע בחיפה. וכך הוא כתב:

   "בידי כרטיס ל 10 נסיעות בקו 9 להר הצופים מסוף שנת 1947. 3 נסיעות נוקבו, ו 7 עדיין כוחן יפה. כל השנים שמרתי על כרטיס זה, מתוך תקווה שאזכה לראות את הר הצופים ולהשתמש בכרטיס. שאלתי: האם תכבדו את הכרטיס, כדי שאוכל להשתמש בו לנסיעה בקו 5 המחודש?" תשובת אגד לא איחרה לבוא: "כל הזכויות ליתרה האמורה שמורות לך ללא כל תוספת מחיר. מאידך, ודאי גם לא תבקש מאיתנו ריבית על ההשקעה ששמרת עליה כ-20 שנה".

1980 היתה שנת מפנה בהצטיידות של "אגד": הוכנסו לשירות אוטובוסים חדישים ומשוכללים מדגמי "מרצדס", שהחליפו את ה"טייגרים". רוב שנות המדינה פעל אגד כמונופול בתחום התחבורה הציבורית, וקווי התחבורה חולקו בינו לבין הקואופרטיב הקטן יותר "דן" (הפועל בעיקר בגוש דן). במהלך שנות ה 90 , במסגרת מהלך רפורמה בתחבורה הציבורית בישראל, הוצאו חלק מקווי האוטובוסים למכרזים והועברו לזכיינים שונים.

עקב צמצום זה בפעילות החברה, השתדלה 'אגד' להגדיל את נתח השוק שלה בהסעות הפרטיות, ובתחומים שבהם יש לה ניסיון ומוניטין רב, כגון: שירותי מוסך לאוטובוסים, הפעלת תחנות מרכזיות, הוראת נהיגה באוטובוסים ועוד. 'אגד' מספקת שירותי משק, תחזוקה, תדלוק וחנייה לחברות אוטובוסים פרטיות בתשתית המשקית של 'אגד' הפרוסה בכל רחבי הארץ. 'אגד' משמשת גם קבלן משנה של חלק מחברות האוטובוסים האחרות המתחרות בה במכרזים ובהסעות פרטיות. בשנים האחרונות החלה 'אגד' לפעול גם בחו"ל: נרכשה השליטה בחברות תחבורה בבולגריה ובפולין ומתנהל משא ומתן עם חברות נוספות במדינות מזרח אירופה .

"אגד" של היום הוא מפעיל תחבורה ציבורית מודרני, הנושא עיניו לרווחת הנוסעים ומעניק להם שירותים משופרים במגוון גדול של היצע. רשת הקווים של "אגד" פרוסה על פני כל המדינה ומגיעה לכל נקודת יישוב, ולו הקטנה ביותר. אגד מספקת שרותי תחבורה ציבורית, שרותי הסעה לתלמידים, למפעלים, לתיירות פנים וחוץ. אוטובוסים של אגד הם אחד הסמלים היותר מוכרים במדינה,וגורלה של המדינה נקשר באגד עשרות שנים עוד טרם הקמתה .אגד היא האגודה השיתופית הגדולה בעולם, וחברת התחבורה הציבורית השלישית בגודלה בעולם אחרי "לונדון טרנספורט" הבריטית ו"גרייהאונד" בארה"ב.

המבנה הארגוני


באגד רואים בממשל תאגידי תקין חשיבות רבה ופועלים להבטיח שכל מערך הניהול יתפקד כראוי. כאגודה שיתופית, מטרת אגד היא לדאוג לרווחת החברים ולשמור על ערכי הדמוקרטיה, הגינות ואחריות. תהליך בחירת ההנהלה באגד מתבצע בהתאם לדיני אגודות שיתופיות ובהתאם לתקנות אגד ותקנונים שונים שהותקנו מכוחן בארגון. אחת לארבע שנים נערכות בחירות פנימיות בין החברים לבחירת נציגים למוסדות האגודה השונים: אסיפת המורשים, ההנהלה, ועדת פיקוח ומשפט חברים. ההנהלה הנבחרת בוחרת מבין חבריה את המזכירות, שהיא הזרוע המבצעת של הארגון. המזכירות בוחרת מבין חבריה את יו"ר המזכירות. כל חברי המזכירות באגד נושאים תפקיד בארגון. באגד מועסקים חברים (בעלי מניה) וכן עובדים שכירים.
  • מזכירות: אגד מנוהלת על ידי מזכירות בת חמישה חברים המאיישים את אגפי התפעול ואגפי המטה.
  • אסיפת המורשים: האסיפה מונה 85 חברים הנבחרים בבחירות הפנימיות. כל מתקן (סניפים, מוסכים וכד') מקבל ייצוג באסיפה בהתאם לגודלו היחסי. חברי ההנהלה נבחרים בשלב השני של הבחירות על ידי כלל הבוחרים מתוך חברי אסיפת המורשים שנבחרו בשלב הראשון.
  • הנהלה: מונה 19 חברים ותפקידיה לאשר את תקציב האגודה, להתוות את מדיניות אגד בתחומים השונים ולאשר השקעות והלוואות.
  • ועדת פיקוח: גוף המורכב מ- 6 חברים הנבחרים בבחירות. תפקיד הוועדה הינו פיקוח על עסקי האגודה מרמת הפרט ועד פעילותה הכוללת.
  • משפט חברים: מוסד המונה 40 חברים אשר נבחרים בבחירות לשמש שופטים. תפקידם לדון ולפסוק בעניינים משמעתיים של חברי אגד ועובדיו. הדיונים נערכים בהרכבים שונים על פי העניין ובשתי ערכאות: ראשונה וערעור.