ENG | RU
| | | | | | |



קליק לפרטים

עדכונים
הצג הכל הצג הכל
> חפש באתר
היו זמנים
עידן ה"ליילנד" באגד
חזית ברוחב כביש
80 שנות צבע
היום לפני 80 שנה הוקם ...
זכרונות מתחנת עפולה
אל מכרות המנגן באום בו...
ה"סופר וויט" בקואופרטי...
קו 100, תל אביב - קהיר...
אספני אוטובוסים
נהגי שכונת הבוכרים
גרר ירושלים
משירות הגבול עד שירות ...
מספינות אלי חוף מבטחים...
60 שנה לאיחוד הגדול
סרטון: "גלגלי הזמן"
פרידה מרחוב יפו בי"ם
סרט: סניף טבעון "חברים...
סרט: מוסכי העבר בחיפה ...
מהכרכרה עד הרכבת הקלה
"היי דרומה לאילת" הרבה...
שנות ה-50 הנשכחות...
"שירות בן שמן" - חוליה...
"שירות הר הכרמל" - הקו...
אגדת השיירות להר הצופי...
כרטיסים ואמצעי כרטוס ב...
חבורת "יהודה" - חלוצי ...
עם פורצי הדרך ל"מבצע ל...
רקוויאם לסניף בת גלים
הנסיעה הראשונה של אגד ...
ראשית התחבורה בכנרת וב...
הקואופרטיבים במלחמת הע...
מרחוב אלנבי לתמח"ת
סוף עידן ה"מרצדס ...
התפתחות המוסכים בי"ם
עידן ה"שוסון" - תקופת ...
ראשית התח"צ בצפת
אבשלום הדר - אדם שהיה ...
69 שנים עם "ליילנ...
הטייגרים של אגד עדיין ...
אוטובוסים כרכב מלחמה
אלחנן קירשנבוים "הוותי...
סניף תלפיות - מאז ועד ...
35 שנים לקבלת המרצדסים...
שיירת העשרה ונהגה צביק...
נפרדים מדגמי המרצדס 03...
חצר גשר הישנה - אתר של...
ראשיתה של התח"צ בבת-ים...
נתיבי התחבורה בחיפה בת...
התקפה שנשכחה
דפים מפוארים ובלתי נשכ...
הנסיעות והתיקונים בדרך...
ימי נהלל הראשונים
הפיגוע במעלה עקרבים
אבישי דוידזון - גדול ק...
נהג המשורין האלמוני בל...
 יובל ליסוד להקת ...
אוטובוס "ג'י.מ.סי" ששו...
שירותי התחבורה של משפח...
שפס שלנו חברמן
ראשית התחבורה הציבורית...
סיפור הקמתו של מוזיאון...
תחילתה של התחבורה הציב...
שחזור תחנת האוטובוס בח...
סיפור קטן על אוטובוס י...
"באב אל ואד בדרך אל הע...
פגעי טבע בחורף
מ - 20 מייסדי "חבר" ל ...
מגרז' הלפרין עד המוסך ...
מנהגים בודדים עד קואופ...
בימי פורעניות בדרכים
"מבית אלפא עד נהלל..."...
הקלק לרכישת כרטיס

אודותינומבט היסטוריהיו זמניםעידן ה"שוסון" - תקופת הביניים


עידן ה"שוסון" - תקופת הביניים

בשנות החמישים הופיעו בכבישי ישראל אוטובוסים מטיפוס חדש שלא היו מוכרים עד אז בארץ. זה היה ה"שוסון", שנרכש מצרפת במסגרת עסקה כוללת בין ממשלת ישראל וממשלת צרפת. עם התגברות גלי העלייה בראשית שנות ה-50 נוצר מחסור גדול באוטובוסים בקואופרטיבים לתחבורה והיה צורך לחדש את צי האוטובוסים המיושן.

מעבר לגלריית התמונות

בתקופה ההיא סבלה המדינה מחסור במטבע חוץ והוטלו הגבלות על יבוא אוטובוסים ארצה. ממשלת ישראל הגיעה להסכם עם השלטונות הצרפתיים על עסקת חליפין שבמסגרתה רכשו הצרפתים מכוניות שהורכבו במפעל "קייזר פרייזר" בישראל ובתמורה ייצאו אלינו את ה"שוסונים", העסקה בוצעה למרות התנגדותם הנמרצת של הקואופרטיבים לתחבורה, שהיו קשורים בקשרי עסק עם חברת "ליילנד" הבריטית, ושל מפעל ההרכבה  "הארגז".

סך הכול רכשה חברת "אגד" 129 שוסונים. בדגם הבינעירוני היו 50 מקומות ישיבה מרופדים ובדגם העירוני דלת כניסה רחבה מאחור ועמדת כרטיסן - דבר שהיה בבחינת חידוש בנוף התחבורה הציבורית בישראל.

שני "שוסונים" ראשונים נמסרו בשנת 1951 לקואופרטיבים "שחר" ו"דרום יהודה" (טרם האיחוד) לבחינה מעשית בעבודה. תחילה נתקבל ה"שוסון" בשמחה הן על ידי הנהגים והן על ידי הנוסעים. נהגי השירות העירוני שמחו על ששוחררו ממכירת כרטיסי נסיעה, ועל ההגה המופעל בעזרת אוויר. הילדים שנסעו באוטובוס שמחו על האפשרות לשבת על מכסה המנוע, ליד הנהג (אם הוא הרשה זאת, כמובן) ואילו נוסעי השירות הבינעירוני נהנו מהמושבים המרופדים ומקיצור התורים בזכות הקיבולת הגדולה של האוטובוסים (יחסית לאוטובוסים האחרים שהיו בשירות אז).

אולם עד מהרה הושבתה השמחה. התברר שהמנוע מתחמם בקיץ ו"מבשל" את הנהג היושב לידו, ההגה גילה נטייה לרעוד בכל כניסה לבור או קפיצה מעל מהמורה והמעצורים ננעלו עם כל חדירת מים קלה לגלגלים. הנוסעים התאוננו על הם הטלטולים והרעידות שגרמו להם להרגיש רע במהלך הנסיעה. ואם לא די בכל אלה - המרכב העלה חלודה, החלונות הגדולים לא היו יציבים ונשברו לעיתים קרובות. אוטובוסים רבים שהו במוסכים זמן רב לצורך תיקונים.

הניסיון להתגבר על התקלות החליף אגף המשק את מנועי ה"סמואה" במנועי "ליילנד". תיבות ההילוכים הוחלפו ל"וילסון" חצי אוטומטית ונעשו שינויים ושיפורים בהגה ובסרן האחורי למניעת שבירתם של הצירים. רוב האוטובוסים הבינעירוניים הוסבו לעירוניים כדי שיעבדו קרוב למוסך ונעשו שינויים ושיפורים במרכביהם. נוכח הצרות הרבות שגרמו אוטובוסים אלה הם נקראו ב"אגד" בשם המתבקש "שוסון - אסון".

יוסף שר שלום, שהיה מנהל עבודה במוסך דרום, מספר על קליטת השוסונים באגד

ה"שוסון" נרכש והגיע לארץ בעסקה  שלמעשה נכפתה על הקואופרטיבים מבלי שהיו לאנשיהם שום פרטים על רכב זה. הנהגים שהוצבו לעבודה באוטובוסים לא קיבלו כל הדרכה על האביזרים המיוחדים, פרי טכנולוגיות חדשות, שהרכב היה מצויד בהם. לדוגמה: לראשונה בישראל היו אוטובוסי "שוסון" מצוידים בפנסי איתות חשמליים ובאביזרים מועילים וחיוביים שלא הכירום. וכאשר הנהג אינו יודע להשתמש בכל האביזרים הללו - הדבר משמש מתכון בטוח לצרות. הדוגמה הקלאסית לכך היה ההגה הפניאומטי שאין חולק על תועלתו הרבה להקלת עבודתו של הנהג, אבל תפעולו הצריך הדרכה כיצד להימנע מגרימת נזקים לרכב ולסביבה. בהיעדר הדרכה זאת - כעבור תקופה קצרה רוב מרכבי האוטובוסים "קושטו" בסימני דפיקות ושריטות במרכב.

כמנהל עבודה במוסך דרום - המוסך היחיד באזור דרום שהוקצה לטיפול באוטובוסי "שוסון" שיכול אז לקלוט אוטובוס בגודל כזה, נאלצתי להתמודד עם מחסור חמור בחלקי חילוף מתאימים, בכלים מתאימים לעבודה על רכב זה, ובספרות טכנית. נאלצנו פשוט לגשש באפלה ולנסות לפתור תקלות מתוך תחושת בטן. כאשר נזקקנו לחלקי חילוף למנוע ששבק חיים פנינו ליבואן, אך גם הוא לא יכול לעזור לנו כי גם אצלו לא הייתה הספרות הטכנית הדרושה. מחוסר ברירה אחרת נעזרנו בבתי מלאכה חיצוניים, שבעזרת אנשי המוסך הצליחו לייצר לנו חלפים ואפשרו לנו לבצע את שיפוץ המנועים. כאשר נודע ליבואן שהצלחנו לבצע את השיפוץ בהצלחה - הוא שלח את אנשיו ללמוד מאיתנו כיצד להתמודד עם הבעיה.
בכל מקרה צריך היה להפעיל כושר אלתור כדי לפתור תקלות קטנות ולהתגבר על תקלות רציניות.  כך היה גם לגבי האביזר החשמלי שנקרא "תלמה" - תוף המורכב בין תיבת ההילוכים לבין הסרן האחורי שתפקידו להאט את הרכב בירידות ולהיעזר בו גם לעצירה. האביזר היה טוב, אבל הצריך לימוד והשתלמות של חשמלאי הרכב כדי שיוכלו לתקנו. בהיעדר הדרכה מוסמכת של היצרן החלטנו לעשות זאת בעצמנו במוסך לאחר שפירקנו מערכת אחת לגורמיה.

במרוצת הזמן נוכחנו לדעת שמה שטוב לאירופה לא תמיד מתאים לארצנו. לדוגמה: חלון  אוטובוס גדול שאינו ניתן לפתיחה ולסגירה בקלות. בעונת הקיץ הנהג, שמושבו היה צמוד לבית המנוע, היה "מתבשל" בחום ורטוב מזיעה. משום כך, לא מעט נהגים הופיעו לעבודה בקיץ  בלבוש מינימלי, כפי שהולכים לשפת הים. הכניסה למושב הנהג אף היא לא הייתה פשוטה. היית צריך להיות אקרובט כדי לדלג על בית המנוע הלוהט ולהתיישב. כן ציריך היה הנהג להתמודד מול תלונות הנוסעים על החום המחניק בתוך האוטובוס. בקיצור - סיוט.

אינני מלמד סניגוריה על ה"שוסון", שמגרעותיו היו לא מעטות, אבל חשוב להדגיש שכל אוטובוס אחר אילו היה נקלט באגודה כפי שה"שסון" נקלט - קרוב לודאי שגורלו היה דומה. היתרון הבולט של ה"שוסון" בהשוואה לאוטובוסים שפעלו עד הבאתו היה הקיבולת הגדולה של נוסעים שיכול להסיע -  כפול מהאוטובוסים הישנים - וכן שלוש דלתות הכניסה והיציאה הרחבות, אשר היו התגשמות חלומו של כל סדרן-עבודה ברציף.

לאחר תקופת היכרות ומציאת פתרונות טכניים לבעיות שהתעוררו ברכב, ועם הכרת החיוב והשלילה שבו, לא רק שהשתלטנו על הבעיות, אלא אף העתקנו מספר מכללים שהיו מותקנים ב"שוסון" לרכבי האגודה האחרים - למשל, פנסי האיתות החשמליים. נעשה גם ניסיון להעתיק את ההגה הפניאומאטי לאוטובוסי "ליילנד" מארק 1 לרווחת החברים. לצורך זה מצאנו בית מלאכה באזור תל אביב ששם בעליו היה אלכס, והוא הצליח לייצר בעבורנו הגה דומה במידות המתאימות ל"מארק 1", אך כיוון שעלות ההחלפה הייתה גבוהה החלטנו להפסיק את הפרוייקט. מאותו אלכס למדנו לייצר דלתות בוסטר לאוטובוסים הישנים על פי דוגמת ה"שוסון"  ובתקופה מאוחרת הקמנו מחלקה מיוחדת לייצור בוסטרים לדלתות.

בעקבות ההחלטה שנתקבלה על ידי מזכירות "אגד" לאחד את מכללי האוטובוסים המופעלים באגודה, כדי לחסוך בעלויות ולצמצם את מספר החלפים הדרושים לתחזוקה השוטפת של צי האוטובוסים -  הותקנו ב"שוסון" מנועי דיזל של "ליילנד מארק 1" ותיבות הילוכים בלחץ אוויר בדגם העירוני. חשוב לציין את תושייתם של אנשי המשק ב,אגד", שפיתחו מכשירי עזר להחלפת מערכות ממסר ברכב וששינו את המרכב המקורי של האוטובוס ל"שסון" דגם אגד על ידי התקנת חלונות רגילים במקום החלונות הגדולים לנוחיות הנוסעים.

בשנת 1957 ניסה היבואן אלברט כהן להציע ל"אגד" דגם חדש ומשופר של "שוסון" שהותאם לתנאי הארץ. הוא ייבא לארץ שלושה אוטובוסים גדולים, מרווחים וגבוהים ב-20 ס''מ מהדגם הישן, אך הם לא עוררו כל התלהבות ב"אגד" ורק בגלל שחלו עיכובים במשלוח שלדות "ליילנד" להרכבה במפעל שהוקם באשדוד, נקנה מספר קטן של אוטובוסי "שוסון" חדשים לקווי השירות העירוניים ברציף חולון.

יש לציין, כי גם הקואופרטיבים "המקשר" ו"דן", חברת "אל על" ומשרד הביטחון הצטיידו באוטובוסי "שוסון".

עם חידוש היבוא מבריטניה והבאת אוטובוסי "ליילנד טייגר" הוצאו בהדרגה ה"שוסונים" מן השירות ועידן הביניים תם.

עירוני עם כרטיסים - דגם תלמה 

עירוני עם כרטיסן - דגם רגיל   על מגרש הערובה בנמל לאחר הגעתם מצרפת
"שוסון" מדגם רגיל שצולם בצרפת "שוסון" מדגם תלמה שצולם בצרפת "שוסון" שהיה שייך לקואופרטב "דן"
מבט מבפנים על "שוסון" עירוני מדגם תלמה עם עמדת כרטיסן מבט פנים של דגם בינעירוני שהמושבים בו הוסבו לסידור עירוני עמדת הנהג ב"שוסון" העירוני
דגם בינעירוני לאחר שיפוץ שבו הותקנו חלונות מוקטנים - מכונאי במוסך מתקן את המנוע מחלקת ה"שוסונים" במוסך אזור
מפעל "שוסון" בצרפת "שוסונים" שעבדו בשירות  "המקשר" ה"שוסון" מבצע נסיעת ניסוי  לאילת - 1
ה"שוסון" מבצע נסיעת ניסוי  לאילת - 2 "שוסון" ששקע בחולות מחולץ  על ידי הנוסעים "שוסון" מקורי עם גלגל אחורי בודד ופגוש קדמי בולט
קולט נוסעים בתחנה בנשר "שוסון" מדגם תלמה קולט נוסעים בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב גורטאת "שוסון" שנמצאה מטופלת במוסך הרצליה לפני ההעברה למוזיאון ההיסטורי של אגד
ה"שסון" המוצג במוזיאון הרכב היסטורי לאחר השיפוץ קריקטורה ברוח התקופה שנעשתה על ה"שוסון" 10 הכללים לנהג שפורסמו בסניפי האגודה
עובדי המוסך נפרדים בשמחה מה"שוסון"האחרון באגד "שוסון" מושבת שהמשיך לפעול כעמדת סדרן בסניף נצרת בחצר המוסך
שוסון חדש שהגיע למבחן באגד פרסומת של השוסון החדש מיקום ה''תלמה '' בשילדת השסון
מנהל מחלקת מסגרות במוסך דרום עומד ליד המתקן שבנה לפירוק והרכבת ה"תלמה" מוסך דרום
 

 

 

מאת דני גולדשמידט ויוסף שר שלום

הקליקו לדף אגד בפייס הקליקו לדף אגד Friends בפייס קליק לדף הפייסבוק של אגד-תיור קליק לדף הטוויטר של אגד זכויות והגבלים מפת האתר דרושים משוב לאתר שרות לקוחות 2800* נופש בארץ